מה חדש
-
-
פרופ' סטיב ברנר מהמחלקה לגיאוגרפיה וסביבה התראיין על בולענים
פרופ' סטיב ברנר מהמחלקה לגיאוגרפיה וסביבה התראיין ל NEWSWEEK על בולענים.
-
חפירה בחלקות החקלאיות בחולות קיסריה
יחד עם ד"ר איתמר טקסל מרשות העתיקות התחלנו היום (בתוך סופת חול) עונה שניה של חפירת (מחקר במימון ה-ISF ) בחלקות חקלאיות מטיפוס שקע וסוללה (Plot and Berm Agroecosystem) מהתקופה האיסלמית הקדומה, בחולות קיסריה. בחפירה משתתפים שותפי מחקר מאוניברסיטת חיפה- ד"ר רויטל בוקמן (בית הספר למדעי הים), מאסטרנט אדם אוסטרובסקי ודוקטורנט לוטם רובניס שמתוכנן להתחיל פוסט-דוק בנושא בראשית 2022.
החפירה תחשוף יחידת קרקע חולית שהועשרה ופותחה עבור חקלאות בחול שנשענה על מי תהום גבוהים. מפלס הקרקע תדגם עבור בדיקות ארכיאובוטניות במעבדה של פרופ' אהוד (אודי) וייס באונ' בר-אילן לצורך נסיון למצוא את מיני הצמחים שגודלו בחלקות ובדיקות קרקע במעבדה של פרופ' שרה פריאנטה (מח' לגיאוגרפיה וסביבה אונ' בר-אילן) לצורך אפיון פוריות הקרקע האנטרופוגנית. שני מבנים יחשפו על-מנת להבין את אופי השגרה החקלאית של החלקות. מבנה הסוללות יחקר לצורך הבנת התכונות ההנדסיות של המערכת החקלאית היחודית הזו. כן נחשוף את מי התהום הרדודים לבדיקת מפלס ואיכות המים.
בברכה,
פרופ' יואל רסקין
-
פרקי חיים- ספר אוטוביוגרפי חדש , פרופ' יוסף כץ
פתח דבר
הרעיון לכתוב את פרקי חיי עלה בראשי זה מכבר. לא פעם פנו אליי הנכדים בבקשה לסייע להם בכתיבת עבודת שורשים שהם נדרשו להכין במסגרת לימודיהם. עם קבלת פרס ישראל בשנת 2016 בהיותי בן 63, חשבתי שהגיעה העת להכין עבור הילדים והצאצאים "משנה סדורה" של תולדות חיי. נזכרתי כי בשנות ה-70, בעת שרציתי להכיר יותר את תולדות משפחתי, פניתי לאבי ז"ל והצעתי לו כי אראיין אותו. הוא הסכים בשמחה אך אני דחיתי את מועד הריאיון מיום ליום. בסופו של דבר נפטר אבא בגיל צעיר, והמידע על תולדותיו, ובמיוחד על תולדות משפחתו, נותר דל. את אימא ראיינתי מדי פעם וראיונות אלו היו בסיס למקצת מה שכתבתי בספר לזכרה אימא לא ויתרה, שיצא לאור בשנת 2019.
מאחר שאין אדם יודע יום הסתלקותו, וקבלת פרס ישראל הייתה ציון דרך בחיי, חשבתי שיהיה זה מן התבונה לכתוב את פרקי חיי עבור הילדים והצאצאים בעוד כוחי במותניי וזיכרוני עימדי. כך מצאתי את עצמי יושב במהלך השנים 2017‑2018 מול המחשב ומעלה מפעם לפעם את תולדותיי.
מטבע הדברים הספר כתוב בסדר כרונולוגי. במקרים מעטים חרגתי מכלל זה בשל הצורך להרחיב את הדיבור על נושא מסוים. בכתיבת הדברים נעזרתי לעיתים ביומניה השנתיים של רותי.
הספר מוקדש לרותי, לילדים ולנכדים.
ירושלים, ערב שבועות תש"פ
