יזמות במרחב הכפרי

שלחו לחבר

שם הקבוצה: יזמות במרחב הכפרי כמנוף לפיתוח מקומי ואזורי.

חברי הקבוצה: פרופ' מיכאל סופר, ד"ר לביאה אפלבום, פרופ' עירית עמית-כהן, ד"ר אורית רותם.

 

המרחב הכפרי בישראל עובר בעשורים האחרונים תהליך של הבנייה מחדש ממרחב חקלאי למרחב רב-תפקודי, הכולל מגוון פעילויות כלכליות, ובכלל זה עסקים בתחומי התעשייה והמלאכה, שירותים עסקיים ואישיים, תיירות ופנאי. הפעילות הלא-חקלאית מייצרת מקורות הכנסה חדשים למשקי הבית החיים במרחב, ובהם בעלי המשקים החקלאיים, הפעילים ואלה שנטשו את החקלאות, תושבים ותיקים אחרים ומהגרים חדשים. בנוסף לכך היא תורמת לפיתוח המרחב הכפרי על-ידי יצירת מקומות עבודה חדשים, ניצול משאבים מובטלים לשימושים כלכליים חדשים, אספקת שירותים לרווחת האוכלוסייה המקומית ומתן שירותי נופש ופנאי למבקרים מבחוץ. מרבית הפעילות מבוססת על יוזמה מלמטה. הסיוע של הממסד הממלכתי לפיתוח היזמות הלא-חקלאית במרחב הכפרי הוא מצומצם ולעומת זאת הוא מטיל על היזמים מגבלות שאינן מאפשרות להם לפתח את עסקיהם בצורה מושכלת ומוסדרת.

 

המטרות המרכזיות של המחקר הן:

1. לזהות ולאפיין את היזמים לפי מניעיהם, סוגי העסקים שהם מקימים ואסטרטגיות הפעולה שלהם ולפי מיקומם בצורות היישוב השונות: מושבים, קיבוצים ויישובים קהילתיים ובאזורי הארץ השונים;

2. לזהות את המנגנונים המסייעים או מגבילים יזמים במרחב הכפרי להשתלב בכלכלה המקומית ולממש את פוטנציאל הפיתוח שלהם. בהקשר זה תיבחן השפעתן של המדיניות הציבורית מהצד האחד ושל רשתות כלכליות-חברתיות, מקומיות וחיצוניות, מהצד האחר על תהליכי הפיתוח של היזמויות;

3. לבחון את ההשפעות של היזמות העסקית על היישוב והאזור תוך הבחנה בין מרכז ופריפריה ובין צורות היישוב השונות;

4. להציע המלצות לאמצעי מדיניות שיסייעו לקידום היזמות העסקית במרחב הכפרי ולמניעת השפעותיה השליליות על סביבתה.

 

המחקר נשען על ראיונות ב- 12 מועצות אזוריות בפרישה ארצית, עם ראשי המועצות ועם בעלי תפקידים אחרים העוסקים בקידום התשתית הכלכלית במועצה ועל סקר של יזמים המפעילים עסקים קטנים ובינוניים בצורות היישוב השונות המבוסס על שאלון אישי.

 

המחקר מתבצע במימון המדען הראשי של משרד החקלאות במסגרת מרכז מצוינות העוסק בתמורות כלכליות-חברתיות במרחב הכפרי.