כלכלה סביבתית

ד"ר ענת צ'צ'יק

באופן היסטורי, נקרא מדע הכלכלה "המחקר של הקצאת משאבים במחסור" והוא התפתח מתוך ההבנה שהצרכים והרצונות של בני האדם אינם מוגבלים, ומאידך בעולם משאבים רבים הנחוצים לקיומנו מצויים במחסור. במציאות זו, כאשר יש שימושים חלופיים לשימוש במשאב עולה הצורך במכניזם להקצאה יעילה של משאבים. מכאן עלתה המוטיבציה העיקרית להתפתחות מדע הכלכלה. המשאבים במחסור אליהם התייחסה הכלכלה הם בעיקר, הון, עבודה וקרקע (גורמי הייצור). ברם, הצמיחה הכלכלית שהחלה עם המהפכה התעשייתית ונמשכה ביתר שאת במאה ה-20 במדינות המפותחות, במקביל לצמיחתם של השווקים המתעוררים בעשורים האחרונים וגידול האוכלוסייה, הובילו לתוצאות הרסניות, בפרט, נזקים סביבתיים עצומים, שעלולים להוביל לשינויים אקלימיים הרי-אסון, ולדלדול משמעותי של משאבי הטבע והסביבה ביניהם מינרלים, מתכות, נפט, פחם, מים, צמחייה, חול ועוד. חלק ניכר ממשאבי הטבע הללו מתכלה. ארגון המזון והחקלאות של האו"ם צופה כי עד שנת 2025, 1.8 מיליארד בני אדם יחיו במדינות או באזורים עם מחסור מוחלט במים ואילו על פי חישוב של ה- Worldwide Fund for Nature עד שנת 2050, האנושות תזדקק ל -100% יותר קיבולת המשאבים הטבעיים העולמית (ייעור, דיג, גידולים חקלאיים) מאשר זו הקיימת.

עם התחוורות גודל והיקף הנזקים הסביבתיים חל שינוי דרמטי במדיניות של מדינות רבות. את אחד הביטויים של שינוי זה ניתן אולי לראות בדוח שפורסם ב- 2017 על ידי משרד האנרגיה האמריקאי המראה כי מספר המשרות הקשורות לאנרגיות מתחדשות, עלה ליותר מפי חמש ממספר המשרות הקשורות לתעשיית הדלק הפוסילי.

התפתחות תחום הכלכלה הסביבתית עלה עם ההבנה שמציאות זו אינה בת קיימא ושקבלת החלטות צריכה להיעשות תוך הכרה בחשיבותה של הסביבה ודאגה לניצול נכון של משאבי הטבע מחד, והפעילות הכלכלית מאידך. המודלים כלכליים שפותחו על ידי כלכלנים סביבתיים מאפשרים להתמודד עם תופעה כלכלית מרכזית שהובילה להקצאה לא יעילה של משאבי הטבע, ולפגיעה ארוכת טווח בסביבה והיא כשל שוק. בעוד פעולת השווקים, דרך מנגנון המחירים היחסיים, מובילה לרוב להקצאה יעילה של משאבים, כשל שוק מוגדר כחוסר היכולת של השווקים לשקף את מלוא העלויות או התועלות החברתיות של המוצר/שירות. דוגמא קלאסית לכשל שוק היא מפעל המזהם את האוויר בתהליך הייצור, ואינו מפנים את הנזק הסביבתי שהוא גורם בקבלת החלטות הייצור שלו המונעות משיקולי מקסימום רווח. כשלי שוק מעלים את הצורך בהתערבות ממשלתית, בפרט, בעיצוב מדיניות ורגולציה סביבתית. הכלכלה הסביבתית תורמת לעיצוב המדיניות/רגולציה על ידי תרגום ערכם של מוצרים ושירותים סביבתיים כגון אויר נקי, שקט או מרחבים פתוחים למונחים כספיים. בכך, מתאפשר דיון כמותי בסוגיות הקשורות לסביבה וקבלת החלטות בתנאים של מגבלת תקציב. תמחור של משאבי הטבע והסביבה אשר מפנים את עלותם המלאה, מסייע לכך שהמשאבים לא ינוצלו יתר על המידה באופן שהדורות הבאים יוכלו ליהנות מקיומם.

מי שסיכם את חשיבות הכלכלה הסביבתית באופן הממצה ביותר היה הכלכלן דויד פירס ז"ל שטען: "אם אתה רוצה לפעול למען הסביבה, אל תחבק עץ, חבק כלכלן".

מחקרים חדשים בתחום של כלכלת סביבה לחץ כאן