English שלחו לחבר

גיאוגרפיה כפרית

פרופ' מיכאל סופר

 

הגיאוגרפיה הכפרית עוסקת בתופעות הגיאוגרפיות המאפיינות את המרחב הכפרי. היא דנה וחוקרת את מאפייני היישובים הכפריים והתמורות הכלכליות-חברתיות המתרחשות במרחב הכפרי בעולם המפותח, הפחות מפותח ובישראל. במסגרת זו מלובנים התהליכים המרכזיים העומדים בבסיס הקמתם וקיומם של יישובים כפריים, הרקע לתמורות בעבר ולתמורות הנוכחיות במרחב הכפרי והמנגנונים העומדים בבסיס התמורות. דגש מיוחד ניתן למגזר החקלאי, למאפייני הייצור של המגזר החקלאי, התנהגותו הכלכלית של החקלאי ולהתפתחותן של תעסוקות לא-חקלאיות ביישובים הכפריים.

היישובים הכפריים עוברים תמורות מהירות בשנים האחרונות. חלקם נבלעים בתוך המרחב העירוני, חלקם מאבדים את צביונם החקלאי ובחלקם התושבים נוקטים אסטרטגיות של הישרדות והתאמה לתנאים המשתנים. כל זאת על מנת להמשיך ולשמור על הצביון הכפרי ולעתים גם החקלאי של היישוב. התוצר של סך כל הפעילויות המתרחשות במרחב הכפרי מבטא שינויים מבניים בחקלאות תוך הבנייה מחדש של המרחב הכפרי – כולל הגדרתו מחדש. הכוונה כאן שהכפר אינו בהכרח זהה עם פעילות חקלאית, אך חקלאות עדיין מזוה עם הכפר. אופי הפעילות הלא-חקלאית במרחב הכפרי הולך ומתרחב ואיתו אופיה החברתי של הקהילה הכפרית. מלווים תמורות אלה תמורות באוכלוסיית המרחב הכפרי – בו בעת מתרחשות יציאת אוכלוסין, כניסת אוכלוסין והזדקנות האוכלוסייה של חלק מהיישובים. בכל אלה אנו שמים דגש בדיון במרחב הכפרי, כאשר הדגש בישראל ניתן למרבית צורות היישוב הכפריות: מושב, מושב שיתופי, מושבה, קיבוץ, כפר ערבי, והישוב הפרטי.

חשוב לציין שמתרחשת גם התפתחות אגררית במרחב הכפרי בעולם השלישי. זו עשויה לשאת מופעים שונים. מסחור גדל של הייצור מול נסיגה לכיוון הגדלת הייצור לצרכיי קיום, בייחוד במשקים נסוגים מבחינה כלכלית. הגירה מהכפר אל העיר היא מרכיב בולט בתנועות האוכלוסייה והיא משפיעה על זמינותם של כישורי אנוש במרחב הכפרי ועל יכולות הפיתוח המקומיות. עצמת השינוי במרחב גדלה עם הקרבה אל המרחב העירוני וזו סיבה מרכזית לדיון המתרחב ברצועת המגע בין המרחב הכפרי למרחב העירוני במדינות אסיה ואפריקה.