גיאוגרפיה כלכלית

פרופ' מיכאל סופר |  ד"ר אורית רותם

 

תחום הגיאוגרפיה הכללית הוא אחד מאבני היסוד של הגיאוגרפיה האנושית. בעבר הלא רחוק עמד מוקדו של הדיון הגיאוגרפי כלכלי סביב שאלות של מיקום פעילויות במגזרי המשק השונים: חקלאות, תעשייה, מסחר ושירותים. הדיון היה פוסיטיביסטי וכמותי במהותו ועסק בבחינת השפעת המרחב על קבלת החלטות מיקום.

בולט במיוחד היה הדיון בגיאוגרפיה של תעשיות. דגש מיוחד הושם על תשתיות, במיוחד תחבורתיות, ועל השפעתן על קבלת החלטות מרחביות.

שלושת העשורים האחרונים מבליטים נטייה גוברת להעברת מוקד הדיון לבחינת התהליכים הכלכליים והחברתיים העומדים בבסיס הדיון הכלכלי. לפיכך עבר הדיון הגיאוגרפי כלכלי תמורה, מדיון בחוקים סטטיסטיים, תפרוסת מרחבית ומיקום תעשיות, לדיון במנגנונים ותהליכים העומדים בבסיס אי-השוויון המרחבי – העירוני, האזורי והבינלאומי. למעשה התרחש מעבר מדיון במאפייני הייצור, לדיון בתהליכי הייצור של העידן הקפיטליסטי הנוכחי, ההסברים למשברים בו ולתגובות המעשיות של משקי הבית, היזמים והמדינה תחת הצורך לשרוד כלכלית. הדיון מתמקד כיום בדינמיקה של התמורות במרחב הכפרי והעירוני, באופן התארגנות הייצור בכלל ובמרחב היישובי בפרט, בתהליכים הגלובליים חובקי עולם ובכוחות הגלובליים שהשפעתם על הפרט והחברה משמעותית יותר מאי-פעם בעבר. מושגים חדשים יחסית הפכו להיות שגורים. לדוגמה, הייצור הפוסט-פורדיסטי המייצג את ניצניו של עידן ייצור חדש שבו ההתקבעות במרחב אינה באותה עוצמה כפי שהיה בעבר וההופעה של מרחבי ייצור חדשים מתרחבת. הגלובליזציה של יחסי ייצור קפיטליסטים, והגמישות בתהליכי העסקת כוח אדם ובתהליכי צבירת ההון הם דוגמאות נוספות. ביסודה ממשיכה הגיאוגרפיה הכלכלית להעריך ולנתח את פעילויות האדם במרחב, אך כיום היא משתמשת בעושר רב יותר של מודלים, תיאוריות וחשיבה בעלת אידיאולוגיות בסיסיות שונות.